אודותיו

מתוך ויקיפדיה

הרב חיים הירשנזון
נולד בצפת בתאריך י"א אלול תרט"ו  25/08/1855
נפטר בי"ח אלול תרצ"ה  15/09/1935

הרב חיים הירשנזון נולד בצפת להורים מראשוני חיבת ציון, שעלו לארץ ישראל מפינסק בשנת 1848. לימד בביתה הספר היהודי "למל", והיה ממקימי "בית הספרים מדרש אברבנאל" בירושלים – ספרייה שהייתה גלגולה הראשון של הספרייה הלאומית. היה חבר באגודה שפה ברורה ובוועד הלשון העברית (שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית).

בעקבות חרם מצד יהודים חרדים, עבר בשנת 1903 (תרס"ג) לאיסטנבול שם ניהל בית ספר בשפה העברית בשם 'תפארת צבי' על שם הברון הירש. בבית ספר זה הכין תוכניות לימוד בשפה העברית במקצועות שונים. באותה שנה נשלח הירשנזון כציר מאיסנטבול לקונגרס הציוני בבזל. בסוף שנת תרס"ג עבר להתגורר בארצות הברית ושירת כרב בעיר הובוקן שבניו ג'רזי.

השקפת עולמו והגותו ההלכתית והתורנית

הירשנזון היה בין הרבנים הבודדים בתקופתו שהתייחסו בגישה חיובית, מנקודת מבט הלכתית, לתמורות שפקדו את היהודים באותה תקופה. בין הנושאים אתם התמודד תוך כדי מחויבות עמוקה להלכה, היו תהליכי החילון, התחייה הלאומית היהודית, תמורות חברתיות וכלכליות, ותמורות בתחום מדעי היהדות, במיוחד ביקורת המקרא. גישתו לסוגיות מודרניות כגוןדמוקרטיה, מעמד האישה, אינדיבידואליזם ורציונליות הייתה חיובית. יצירתו התורנית הגדולה היא ששת ספרי השו"ת "שאלות ותשובות מלכי בקודש". בספרים הוא עוסק בשאלות פרקטיות הנוגעות לסוגיות של דת ומדינה.

הירשנזון היה ממייסדי תנועת המזרחי, והשפיע על האידאולוגיה של התנועה. הוא סבר כי ישנה זהות מוחלטת בין הדת היהודית ובין הלאום היהודי. לאחר שעזב לארצות הברית חל שינוי בהשקפת עולמו. הוא הגיע למסקנה כי החילונים אינם מתי מעט בעם היהודי, והזהות המוחלטת שיצר בין הדת היהודית והעם היהודי מוציאה חלקים גדולים מהעם היהודי. הרב אברהם יצחק הכהן קוק פתר דילמה זו על ידי פיתוחה של תאולוגיה שהפכה את החילונים לשומרי אמוני ישראל בעל כורחם. הראי"ה, בין השאר על בסיס תורת הסוד, ציפה שהתנועה הלאומית תוביל לתנועת שיבה לדת היהודית. הירשנזון, לעומתו, ביקש להתייחס אל המציאות הקונקרטית, ולא מתוך נקודת מבט על היסטורית ועל-טבעית. הוא סבר ש"האמת היא כי דת ישראל הוא דת לאומית, אך אין לאומיות ישראל רק לאומיות דתית". אמירתו זו מקפלת בתוכה את התמורה המחשבתית אותה עבר, מזהות מוחלטת של הדת היהודית והלאום היהודי, להכרה במציאות בה הדת היהודית היא רק אחד מהמאפיינים של הלאומיות היהודית. הלאומיות איננה תלויה בדת היהודית ויכולה להבדל ממנה.

תפיסת הלאומיות היהודית של הירשנזון לא הייתה סוגיה פילוסופית-תאולוגית גרידא, כי אם בסיס לפסיקה הלכתית. כך, למשל, פסק כי אין דינו של יין מחלל שבת כיינו של נוכרי. בעוד רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, פסק כי דינו של יין מחלל שבת כיינו של נוכרי, כל זאת בהסתמך על המסורת התלמודית המדברת על מומר לשבת כמומר לתורה כולה; הרי שהירשנזון סבר כי מדובר ברטוריקה חז"לית שנועדה להבליט את חשיבותה של השבת. לדידו של הירשזנון, מחלל שבת עדיין נותר בקהל ישראל ואין לנו רשות להוציאו מכלל זה.